אברהם זרחי

26.1.1970 ------ 20.12.1917

 

אברהם זרחי

נולד ביבניאל ליעקב ופנינה ב 1917- 12 – 20.
נפטר בזמן נהיגה ברמת-גן ב 1970 – 1 – 26.
נקבר בקיבוץ עין-חרוד.
ב 1921 מצטרפת משפחת זרחי לקבוצת המיסדים של קבוצת גבע. אברהם הוא הילד הגדול בין ילדי הקבוצה.
מגן הילדים ועד סוף כיתה ט" הוא לומד בעין חרוד כשחמור משמש לו כרכב צמוד כדי לנוע בין גבע לעין-חרוד. את בית הספר הוא מסיים במחזור הראשון של בית ספר כדורי כשחברו לכיתה הוא יגאל אלון בן כפר תבור.

 

עד מלחמת העולם השניה הוא מחלק את זמנו בין עבודה בגבע לבין פעילות בהגנה, שמירת שדות והדרכה בנוער העובד בסניף פתח תקוה.

בתקופת המלחמה אברהם מתגייס לצבא הבריטי ומגיע לדרגת קפטן. לאחר שחרורו בנוסף לעבודה היום יומית, הוא עושה את בחינות הבגרות ומתחיל ללמוד בטכניון הנדסת מכונות.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הוא מפסיק את הלימודים, מתגיס לגולני ומקים ומפקד על פלוגת הסיור הראשונה של החטיבה. עם גמר המלחמה אברהם משלים את לימודיו כמהנדס.

בגמר לימודיו בטכניון הוא מנסה את כחו בחקלאות,עובד בחות גולדברג בדרום ובביקעת בית נטופה בגליל. לאחר תקופה קצרה הוא עובר לעבוד כמהנדס מכונות במקומות שונים כשהמאפיין את כולם הוא הציוד החקלאי.

לאחר תקופת השתלמות בארצות הברית אברהם מצטרף לקבוצת המהנדסים שהקימו את המכון לציוד חקלאי במסגרת הטכניון שיותר מאוחר עובר לבית דגן.

אברהם תמיד חיפש פתרונות לשיפור וקידום החקלאים. הוא ראה במיכון החקלאי מנוף ליישור גבו של עובד האדמה והפיכת החקלאות למודרנית. משק המכונות החקלאיות עדיין בחיתוליו, מקורות ההספקה מוגבלים, והפיתרון היחידי הוא מציאת פתרונות מקומים ובנית הציוד במפעלי מתכת שמוסבים לייצור מכונות חקלאיות.

גישתו של אברהם למיכון לא היתה שגרתי. בשנות עבודתו כתהנדס במפעלים לציוד חקלאי ובמכון לציוד חקלאי תרם במישרים או בעקיפין רבות לחקלאות בישראל.

החוליה המקשרת את אברהם עם ג"ון דיר לנד היא העובדה שבסיורו בארה"ב הוא הבחין בשינוי העצום שעברה חב" גון דיר ולכל מי שהיה מוכן להקשיב אמר שחברת גון דיר היא העתיד.

במסגרת עבודתו במכון לציוד חקלאי עמד אברהם בראש מספר רב של מחקרים ופיתוח בשטחי מיכון שונים.

בדיקת מכסחות. איסוף בהשוואה לקומביין לירק מקובל

ייצור שחת במכסחת (בשיתוף עם נ. לבב). הנושאים העיקריים בהם עסקתי היו:
1. התאמת מבנה התוף ומהירות הסיבוב לשם קבלת שחת בלתי מרוסקת.
2. שיטת הטיפול באומן לשם ייבוש מהיר.

השוואת שיטות לאיסוף תירס גרגרים. הוששוו 3 שיטות:
קטפת ומדישה נייחת,
קטפת ומדישה ניידת,
קטפת מורכבת על קומביין תבואות.

התוצאות הראו על יתרון בולט לשיטה האחרונה.
כן הוצאו מסקנות בקשר לזמן האיסוף ביחס לדרגת הרטיבות של הגרעינים.

סלק סוכר (בשיתוף עם נ. זמיר ונ. לבב). לימוד השימוש ושיכלול ערפים, עקרנים ומחבטים רב שורתיים. תיכנון מעלית מיוחדת ופיתוח שיטת גבע לאיסוף סלק סוכר שהפחיתה את השקעת י"ע מיום אחד לטונה וחצי, ליום אחד ל- 10 טונות.

בהמשך העבודה נבדקו קומביינים מאירופה ומארה"ב. הומלצו עקרנים מעמיסים מארה"ב, פותח עקרן מעמיס רב- שורתי בעל עקרן עקצים לאדמות הכבדות וכן עורף מעמיס לשם עידוד השימוש בירק, וכתוצאה- שיכלול השיטה של שני אסיפים – אסיף הירק ואסיף האשרושים בכלים רב שורתיים. פתח דרך להרחבת הענף במשקים הקיבוציים והשימוש בירק תרם להגדלת הרנטביליות וכן לקימוץ במים עקב החלפת גידולים אחרים כגון תירס.

התפוקה עלתה לכ – 50 טונות לי"ע.

שנה	1957	1958-60	1961-62
שיטה	ידיים	גבע	אסיפים נפרדים לקודקודים ואשרושים
טונות ל- 1 י"ע	1.5	10.0	50.0
ל"י לטונה בערך	7.00	5.00	3.00

איסוף בצל (פעולת צוות עם ג. פלזנשטיין). פיתוח קומביין לאיסוף בצל יבש בעזרת קבוצת גבע. בשלב זה מנוסה (בתוצאות מעודדות) דגם שלישי. המטרה להגיע לקומביין ל-2 עד 3 שורות שיעמיס את הבצל בתפזורת לארגזים גדולים. התפוקה המשוערת תהיה 3 דונאם לשעת עבודה בהעסקת שלושה עובדים (לסילוק רקובים ורגבי עפר).

קטיף מכני של פירות

הורדת היבול בנעור. נוסו מנערות מסוגים שונים בזיתים ובשקדים. בגלל מבנה העץ בשקדים היתה הצלחה מלאה ובשקדים זה נכשל.

מסיק מכאני של זיתים. נסיונות למסיק בעזרת משב אויר וסילוני מים. שיטת סילוני המים, שנוסתה גם בקנה מידה חצי מסחרי בחולדה ובית השיטה מצביעים על סיכוי להפחית את עבודת המסיק כדי 30% (יום עבודה לעומת שלושה ימיי עבודה) או יותר. טיב הפרי אינו ניזוק בתנאי שישמר במים, העצים לא נפגעים, וכמות המים הנדרשת חופפת השקאה אחת.