ה-4020 מחוף הכרמל

יום אחד אני מקבל שיחת טלפון מארז יער. ארז ידוע במקומותינו כבנו של זאב יער שהיה מלך קבלני העיבוד ברשות לפיתוח החולה. ארז גדל כנער פרא בשדות הגליל העליון ובילה שנים בחיק הטרקטורים של אבא.... "יש גון דיר 4020 אצל סוחר עמודי החשמל בעתלית, זרוק בקוצים...". אם מישהו אחר אומר לי זאת ,בודאי אני פוטר אותו בחביבות ומסביר לו שזה לא יכול להיות, מאחר ואין דבר כזה 4020 זרוק. זה שהוא בן 40 שנה עוד לא אומר כלום, הטרקטור הזה הוא פאר היצירה של גון דיר והוא נצחי ונדיר במקומותנו.

למה נדיר? שהרי 3020 לפי ההיסטוריה בארה"ב, עלה 10000$ ו-4020 רק 10367$. כלום יתכן שבגלל 367$ רכשנו 7 3020 וכמונו עוד 967 לקוחות בארץ, בה בשעה שיכולנו לקבל את אותו דבר ויותר חזק ב20 כס עם 6 צילינדר והמנוע404 האגדי?

מוטרד אני מגיע לקלופשטוק ושואל איך יתכן מיסג'ג'מנט כזה בקרב אנשי המכירות והחקלאים?

משה חייך וסיפר לי סיפור: "זוכר את ה2010 שהבאנו ב1960? (בטח זוכר, הייתי בן 11. אני בכלל זוכר דברים שקרו לפני שנולדתי). הגיעו כמוהו 120 יחידות ועוד 40 קומבינים 95 ועוד כ-35 1010. המנועים היו קטסטרופה, שכמעט חיסלה את מבצע ג'ון-דיר במשביר. שלחו לנו 160 מנועים להחלפה, נשארנו עם בעיות התנעה, קומפרסיה נמוכה ולקוחות מאוכזבים... כשנודע לי על חשיפת סידרת ה- 3010,4010,5010, בארנה של דאלאס ,עליתי על מטוס למולין ודפקתי על השולחן. (עליכם לדעת שכאשר משה דופק על השולחן זה כמו הנאום הכי עדין אצל המוז'יקים שלנו...). מה בקשתך ונען ,אמר לי היואיט (הנשיא האמריקאי ה-5 של ג'ון דיר והגדול שבהם). כדי לשקם את מעמדנו..עליכם לתת לי מחיר מיוחד לסידרה החדשה...חשבתי על ה3010. היואיט חשב שניה וסיפר לי על ה3020 שאוטוטו יוצא לשוק. תכניס הזמנה ל200 ואני מוריד לך המחיר ללקוח הישראלי ל9500... בוא נעשה עסק ,הצעתי, קח הזמנה ל500 במשך 5 שנים ותוריד המחיר ל-8300$ הוא הסכים! אגב מכרנו 980 מדגם זה...או,עכשיו פער המחירים בין ה3020 ל4020 היה 2000$ וזאת הסיבה שחקלאים, חוץ ממביני דבר אמיתיים, לא התפתו להשקיע ב4020. את ה4020 שכחתי להכליל בעיסקה ,אם מתוך התרגשות ,על האופק הוורוד שנפתח לנו, או מתוך חוסר ידיעה ,את התכונות הנפלאות של הטרקטור הזה...".

בואו נחזור לסיפורנו. ארז יער אומר - אני מזנק לעתלית. בכלל, תדעו לכם לקח של אספנים: כשמציעים לך רוץ תקח, מחר זה לא יהיה!! וסיפור שהיה כך היה. מצלצל אלי מנחם מעלומים "שמע יש מנוע 5020 עם משאבת מים בנחל עוז. עכשיו שאנו מעבדים את השטחים עבורם,יש לי מילה שם. דבר עם הג"דשניק

ותקבל מתנה לשיפוץ ה-5020 שלך..". עליכם לדעת ש-5020 זה כמו זכייה בפיס, לא היה טרקטור כזה ולעולם לא יהיה. אני מצלצל לברוך מנחל עוז..."כן יש גם יש ובשמחה נתרום זאת למוזיאון". כאן אני מבצע שגיאה נוראה... כיוון שמעת לעת אני יורד לעלומים (שהרי צריך לדאוג גם לפרנסה..) אכנס לנחל עוז בדרך ונראה את המנוע... בקיצור שבועיים אחרי, זוגתי ואני דוהרים בין נפילות הקסאמים אל תוך חצר המשק בנחל עוז. ברוך, מסתבר, יצא לאשקלון להתאוורר מהקסאמים עם הילדים. לא נורא, הוא אומר לי בטלפון, תעמוד על הכביש כשמימינך מוסך הרכב ומשמאלך סככת הג"דש. עכשיו סע לאחור כ200 מטר עד שתגיע לשיח האשל שצמוד לכביש מצד שמאל...אני נוסע רברס בלהות , מה זה מתרגש... "מתחת לאשל עומדת המשאבה עם המנוע על עגלה", הוא אומר ...הנה אני מגיע ..האשל.. וסימני קוליס המעידים אלף עדויות על גרירת העגלה משם. אני מתקדם רגלית בדיוק עד אותה נקודה בה נעלמים עקבות העגלה ויוצאות לדרך עקבות משאית דבל אקס קלאסית שחוזרת לכביש ונעלמת! נו, ברוך מסרב להאמין.. המוסכניק מגיע בריצה ונישבע שאתמול עוד ראה זאת כאן. בקיצור, שילוב קלאסי של עליית מחירי הברזל, יחד עם ההפרטות בנחל עוז, ושירקס, לך תדע של מי, הובילו אחר כבוד את יצירת הפאר הזאת להתכה בטורקיה, דרך נמל אשדוד ולי אין מנוע של 5020 שעבד עצמו לדעת בשדות המקום האגדי הזה שנקרא"נחל עוז". מה? להביא סתם מנוע מחו"ל, אולי כן בעתיד...

אז אני דוהר לעתלית,זוכרים?ארז יער...4020...ואכן בדיוק לפי ההנחיות ברחוב היורד לבקעה של עתלית (זה שעל שם האמא של הדנקנרים..) פניה ימינה אל תוך השדה...במעלה הגיבעה...מגרש עם מחסנים למכירת עמודי חשמל...מנופים בולטים מתוך החצר..מסילת רכבת ישנה עם קרונות עתיקים קטנים, להובלת מלח. ובתוך הקוצים חונה, מושבת, 4020 סינכרו ריינג' מוערך על ידי שנת 68 או 69. "שלום" מה שלום, " מי אחראי כאן לצורכי משא ומתן?" מתיצב מולי בחור צעיר ונחמד הלא הוא מנהל העבודה במחסן.כן, הוא אומר יש לו איזו שהיא בעיה עם אטם ראש ,ולכן השבתנו אותו כאילו אתמול בבוקר... בקיצור הביקוש שלי, כבר יוצר מחיר... "נדמה לי," הוא אומר, "שסוחר ברזל הציע בשבילו 6000 שח, בכל מיקרה הבעל בית קובע והוא לא כאן ,אני אדבר עמו."

אני מקפיד לצלצל אליו פעם בשבוע... מגייס לעזרה קבלני חשמל שקונים אצלו עמודים...מגייס ידידים מזכרון יעקב ואפילו את פיייסי גרופר! אין תגובה! לבסוף הבעל בית מוכן לפגוש אותי. פרסי אסלי! עכשיו הוא רוצה 12000 שח. נו באמת זה הגזמה פראית..אבל תוך כדי השיחה הוא מספר גם לו יש שורשים...נו, אני חושב, זה מחובר רק לכסף מזומן ובשחור! מענין לאן יוביל התימרון שלפנינו...

אבל מסתבר שיש לו בחצר אחד המנופים שפועל על מנוע דיזל TD 6 של אינטרנש.. שחשוב לו ככלי עבודה, המנוע נדפק(מודל 1945). כמומחה לטרקטורים ישנים(כך הוא רואה אותי...) תקן ה TD 6 ..

ושכרך יהיה ה4020...קודם כל הסכמתי! עכשיו אתם צריכים להבין, אם הפרסי מוכן לוותר על ה4020 בשביל שיפוץ מנוע של TD 6, משמע ה4020 במצב קטסטרופלי! והוא שומר אינפורמציה זו לעצמו...

אף על פי כן,אני נסע בשבת שאחרי לאבשי מרגולין ביוקנעם. מי זה אבשי ? הוהו. מצד אבא משפחת מרגולין, מותיקי המושבה ביוקנעם חקלאים ובוני מכונות חקלאיות מהראשונים במעלה, אספני גרוטאות ומשפצי כל דבר. מעבדי שדות, גורסי קליפות שקדים לתמיכת בארות נפט ובוני מכונות להפרדת זרעי אבטיחים בלילות... ומצד אמא, זה כבר סיפור רומנטי שמתחיל מאהבה בין סבתא לטרטקוב מגבע ונגמר כשטרטקוב מסיע את המשפחה לכפר יהושוע... אבל נשאיר משהו למאיר שליו כי הוא יספר את זה באמת כמו שצריך...בעתיד!

בקיצור, אבשי שומע...מדליק סיגר ...פותח בירה, ההשתהות היא קצת בעיתית, אבל אנחנו חברים בנפש וברור שניגודי האינטרסים יעלו..שהרי הוא חמד את ה4020 גם כן. אבל, יש לו גם עקרונות וביניהם דגש על איסוף טרקטורים בנזין/נפט, עד שנות ה50...

למזלי שמעה את השיחה אישתו והציעה הצעה מעשית ביותר: "6000 אמרת? החורף מתקרב, אני צריכה מחר לשלם לקבלן איטום שיבוא לתקן הגג, תשאיר שישיה כאן ועכשיו, אבשי יקח על עצמו שיפוץ המנוע של ה-6 TD , יעמיס על המנוף את ה4020 ויניח אצלך בחצר.."

אין כמו מרגולין לעמוד בהתחייבויות. לא עברו מספר חודשים וה4020 נחת בשורת הטרקטורים הממתינים לשיפוץ בחצרותנו,איזה אושר גדול...!(חכו,זה עוד לא נגמר!).

כמו כל אקסמפלר שמגיע,התחלתי להסתובב סביבו,מבצע בקרת נזקים וכו. חסר ריצפת טרקטור...פח קדמי שמאלי..רשת חזית גמורה.. אבל יש משהו משונה מאד. הסרן הקדמי מורכב הפוך(כאילו בכוונה).

הצמיגים הקדמיים מעידים על הנעה קדמית(כך גם פלנג'ים על ה"נבה" הקדמית). ובולט ריתוך שבר בציר שמאל בחיבור לבית ה"קינג פין"... אבל הריתוך קיים גם בצד שמאל! משמע זה כנראה לא שבר.

טוב,אז מה זה כן? הייתכן שמישהו אילתר קצה של הנעה קדמית על ציר סטנדרטי של 4020?

עליתי לרגל למשה במולדת. והוא שואל אותי אם מדובר בטרקטור של חוף כרמל....!

איך זכר זאת אחרי 40 שנה? וסיפור שהיה כך היה.. מיכון סלק הסוכר התקדם בארץ במאמצים כביריםשל המכון לפריון האגף הטכנולוגי (רון פלר.. בתמיכת רפי רמון ממשרד החקלאות ועוד רבים וטובים).

אברם זרחי, ממציא משחר הימים, "בעל של חברה", כהגדרתו, מעין חרוד מאוחד. ידוע אולי יותר בזכות נכדו תום,שעל שמו קרא יורם, הבן של אברם,את הרכב שפיתח "תוםקר"... אז אברם זה ביחד עם יעקב רוזנפלד, ממתכת תל יוסף, אחיק ומרדכי שמחוני מגבע, יוחנן אפרתי וערי גיל, מגדלי הסלק בגבע, וגם אני בתור זאטוט מסתובב להם בין הרגליים. כל הכבודה הזאת עסוקה בפיתוח "טופר" זה כלי שרוכב על הסלק, מדלג מצמח לצמח וחותך את ה"קרקפת " בדיוק בגובה היכן מתחיל הסוכר. בעברית קראו לכך "עורף"

והפיתוח הממשיך כמובן, "עורף מעמיס" הרי ניתן ליצר תחמיץ מעולה מהעלוה. (שאלו מגדלי הסוסים על "פולפה" מסלק סוכר, מזון מלכים ל"טורוברד", אין אליפות בלי זה...). הפרמל BMD לא מסוגל לספק שרותים הידרולים למכונה שהחבר'ה מפתחים במשך שתי עונות. בכל אופן, מפעלי מתכת על שם כנעני

בתל יוסף נכנסים ליצור סידרה ראשונה לקראת העונה הבאה(היא תהיה במאי 62). 6 מכונות בסידרה הראשונה.

בינתיים הגיעה המכסחת 16 A של גון דיר, כלי חלומי! קל ואפקטיבי ביותר, מייד נרתם באביב 62 לקציר תילתן עם ה2010 ומיד לקציר התחמיץ (כ700 טון חיטה ירוקה) ואיתן רצין הציע ליוחנן אפרתי לעלות עמו על סלק הסוכר, ולערוף ולקצץ ישר לעגלות ומשם לבור התחמיץ. נו,הנושא בעיתיכי אבני וצבי לנדאו הרפתנים אינם מותרים על איכות התחמיץ המתקבלת מעלווה שלמה לעומת קצוצה.. אבל יוחנן אדם מאד מעשי ושולח את איתן ועוזי סגנו להסתער על שטחי הסלק! התוצאה מדהימה. ביום עבודה המכסחת מטפלת בכ200 טון עלווה לעומת 45 טון שמסוגל לערוף ה"עורף מעמיס". גם למפעל הסוכר בעפולה אין טענות לאיכות העריפה (למען האמת לא גילו להם והם לא שאלו שאלות... באותו יום נקבר קו היצור של מתכת תל יוסף(הם רק לא ידעו את זה...).האחראי לכך היה משה שהביא את המכונה. הצלחתה היתה כה גדולה ש"עשת אילון" שילבוה במערך המכונות שהם יצרו.

בכדי לפצות את שרשרת הממציאים למיניהם, נכנסו עכשיו אנשי אילון, להרפתקה חדשה בנושא סלק הסוכר:"עקרן מעמיס" לסלק. ומי מוביל את הטכנולוגיה? כמובן אברם זרחי!! באמת תוך שנתיים(64) היה לרשות המגדלים עקרן מעמיס שהתבסס על תנועה סיבובית של מזלג העקירה (גלגל של מזלגות מסתובב ,עוקר הסלק וזורקו לאחור אל מסוע שזורקו אל המשאית). זה עבד לא רע אבל לאט. איני יודע כמה מכונות יוצרו(לפחות 3 עונות) אבל ב1964 בערך החליט משה להביא ה"עקרן מעמיס" של ג'ון דיר (מכונה כבדה ומדהימה ,בעלת כשר העמסה עצמי של 3-4 טון, שיטת עקירה שונה והגיונית:שתי דיסקות שמסובבות עם זוית בינהם).

למרות מחירה שברה המכונה את השוק. דב שיבא, המנהל של משה וחבר אילון, חרק שיניים ולא התערב למרות הנזק הכבד שנגרם לקיבוצו עם הפלת קו יצור העקרנים...בכלל האינטגרטי של צמרת המשבירהמחלקה הטכנית היה גבוה ביותר! הם דוגמה נפלאה להתנהגות מופתית של שליחי ציבור, לאורך כל דרכם במשביר. פעם אחת שיבא כן התערב בקו המוצרים, זה היה כדי להגן על "עשת" שיצרה בהצלחה בולטת את מכבש החבילות של"ניוהולנד" 280 ואילך. הוא ביקש ממשה לא להביא את מכבש החבילות של "ג'ון-דיר" ולהמשיך לשווק את הכלי של "עשת".משה נענה לו מאחר והוא היה זה שריכז את הפרויקט לאחר כישלון היצור של"וולקן".

הקומביין (שילוב של עקרן וצובר) שקל, כשהוא עמוס, כ9 טון והטרקטור לגוררו חייב להיות 4020 - לפחות 90 כ"ס דרשו המהנדסים. אכן משה הביא לארגון הציוד החקלאי של ישובי חוף כרמל את ה4020.

ביחד זה היה "צמד חמד" אבל בבוץ של מאי - "זי גייט נישט". אז הם קנו דבל ג'נט, מלאו מיים העלו את משקל הטרקטור ל-7 טון ועדיין לא מספיק.

הגיע שמועה שיש איזה "לוי" בקנדה שמייצר הנעות קדמיות הידרוליות לכל דכפין. נסע משה למונטריאול ואכן, תוך 45 יום הגיע קנדי נחמד לחיפה ועל סיפון אניה הגיעו 5 סטים של הנעות קדמיות (3 הותקנו על 4020 ו2 על 3020,מענין אם מישהו זוכר היכן?). הטרקטור של חוף כרמל הגיע למוסך חיפה, כספרי חתך את בתי קינג פין ימין ושמאל, ריתך את יחידות ההנעה ואת זרועות ה"שפור" והפך את הציר על מנת לשפר ההגוי ולהכביד משקל עליו. היחידה היתה בעלת מהירות אחת ומונעת יחד עם הפעלת PTO (משאבה על PTO קדמי 1000 סלד) ו"זה התאים בערך להילוך 3" כדברי משה. וכולם היו מרוצים!!!

בשבת האחרונה, 16 לנובמבר 2006 בסיירי במוזיאון עם קבוצה נחמדה, אני רואה גבר בגיל העמידה,יושב על ה4020 ועיניו נוצצות בהתרגשות...הוא בקושי הצליח להסביר לי ש "זה הטרקטור שלי! עבדתי עליו בתור ילד וקניתי אותו מחוף כרמל כשהשתחררתי מצהל והייתי לקבלן חריש באזור. 20 שנה היה אצלי,עד שהחלטתי לקנות אחר עם קבינה.את זה מכרתי לסוחר העצים ב1300 לירות.יש אצלי הג'נטים

של ה"דבל". את ה"נבות" מכרתי על משקל וגם את המנועים ההידרולים והמשאבה...אם תשים את שמי על הטרקטור אעביר לך במתנה אותם לכאן!"

זה שאמרנו: ה4020 הוא נצחי וגם הגרידיות של בעליו לאורך כל הדרך...! אני לא מוכר!